החלטה בתיק ת"ט 7676-12-10

בפניי התנגדות לביצוע שיק ע"ס 6,102 ש"ח בתיק הוצל"פ 0809977996.

עובדות והליכים רלוונטיים:

ביום 10.6.99 פתח המשיב נגד המבקש תיק הוצל"פ מס' 0809977996, לביצוע שיק ע"ס 6,102 ש"ח זמן פירעון 24.5.93, כאשר השיק נחזה להיות חתום בחתימת מושך ע"י המבקש (להלן - " השיק" ו-" תיק ההוצל"פ", בהתאמה).

ביום 16.11.10 הגיש המבקש התנגדות לביצוע השיק וכן בקשה לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד. המבקש תומך את התנגדותו בתצהירו מיום 9.11.10, שבו טוען המבקש כי האזהרה בתיק ההוצל"פ לא נמסרה לו כדין, כי חתימתו בשיק זויפה (הועלתה השערה של גניבת השיק) וכי בקשת ביצוע השיק נגועה בהתיישנות ובשיהוי.

ביום 30.11.10 החליט רשם ההוצל"פ על העברת הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בעכו.

ביום 11.1.11 החליט רשם בית משפט השלום בעכו על העברת הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בת"א.

ביום 15.2.11 נערך בפניי דיון ראשון בהתנגדות ובבקשה. לדיון זה התייצבו המבקש וב"כ המבקש בלבד, ואילו מטעם המשיב לא היתה כל התייצבות. בתום דיון זה הוחלט, כי, נוכח ספק לגבי זימונו כדין של ב"כ המשיב לדיון, יש לערוך בירור  בעניין.

ביום 28.2.11 הגיש המבקש בקשה להוספת תצהיר משלים (של המבקש) לתמיכה בהתנגדות ובבקשה הנ"ל. באותו יום הוריתי על העברת הבקשה לתגובת הצד שכנגד.

בהחלטתי מיום 23.3.11 קבעתי דיון נוסף בפניי (ביום 3.5.11), בו יידון כל העומד על הפרק.

ביום 3.5.11 נערך בפניי דיון שנמי בהתנגדות ובבקשה. לדיון זה התייצבו ב"כ שני הצדדים וכן המבקש בעצמו. המבקש נחקר בדיון על תצהיריו, ובתום הדיון הוחלט על הגשת סיכומים בכתב.

ביום 19.5.11 הוגשו סיכומי המבקש, וביום 16.6.11 הוגשו סיכומי המשיב.

להשלמת תמונת המצב בהוצל"פ (הצדדים הסכימו בדיון שביהמ"ש יעיין בתיק ההוצל"פ וכן במערכת ההוצל"פ כולה לגבי המבקש כחייב), יצוינו אלה:

עפ"י רישומי תיק ההוצל"פ, האזהרה  נמסרה למבקש ביום 24.10.99, אם כי מסמכי המסירה לא סרוקים בתיק (בעניין זה יצוין כי המשיב, לאחר שהודיע שמסמכי המסירה אינם בידו, ביקש להפתיע את המבקש במהלך חקירתו ולהציג לו את מסמכי המסירה המקוריים ולשאול אותו עליהם, אך לא התרתי לב"כ המשיב לנהוג כך). בכל שנות קיומו של תיק ההוצל"פ לא נגבה דבר מהמבקש, כאשר הליכי גביה שונים שננקטו ע"י המשיב במהלך השנים (עיקולי רכב, עיקולי צד שלישי במדיה מגנטית, עיכוב יציאה מהארץ, צו הבאה) לא הניבו דבר ולא הניעו את המבקש לפנות בתיק ההוצל"פ, כאשר פנייתו הראשונה בתיק היא הפניה הנ"ל בה הגישו התנגדותו שבנדון. יתרת החוב הרשומה היום בתיק ההוצל"פ הינה 50,472 ש"ח, כאשר בסה"כ פתוחים כיום נגד המבקש בהוצל"פ 37 תיקים בהיקף חובות כולל של כ- 1,177,000 ש"ח.

דיון ומסקנות:

מאחר שהמשיב, בסיכומיו, מסכים לבקשת המבקש לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד, בקשת המבקש בעניין זה מתקבלת, כך שנקבע שההתנגדות הוגשה במועד, ללא צורך בבחינת העובדות והנסיבות הרלוונטיות לשאלת מועד ההתגוננות.

שני הצדדים גם יחד התעלמו לחלוטין בסיכומיהם מהטענות לעניין ההתיישנות והשיהוי, ולפיכך המסקנה היא שהמבקש זנח טענותיו אלו ולכן אין לבחון אותן. הגם שיש לתמוה על המשיב, שבחר לפתוח את תיק ההוצל"פ רק לאחר שנים רבות לאחר שהשיק לא כובד.

נותרה אפוא לדיון ובחינה שאלה אחת ויחידה במחלוקת, היא טענת ההגנה המהותית של המבקש, לפיה הוא אינו חתום על השיק וחתימתו בשיק זויפה, תוך העלאת השערה כי השיק נגנב מהמבקש.

כידוע, דיון בהתנגדות כמוהו כדיון בבקשת רשות להתגונן, ובהלכה הפסוקה נקבע כי די למבקש רשות להתגונן להראות הגנה לכאורה ולו דחוקה, כדי לקבל את יומו בביהמ"ש, ורק אם גרסתו של המתנגד קורסת לחלוטין בחקירתו הנגדית על תצהירו, כי אז המסקנה תהיה שמדובר בהגנת בדים, וההתנגדות תידחה. עוד יש לציין, כי עפ"י ההלכה הפסוקה, אין לבחון בשלב דיוני זה של הדיון בהתנגדות את ראיות המתנגד ואין לשאול כיצד יעלה בידו להוכיח את טענתו, ולפיכך גם אין להיכנס לשאלות של מהימנות וסבירות הגרסה של המבקש, כאשר בשלב דיוני זה, במידה שהתצהיר לא מתמוטט לחלוטין בחקירה הנגדית, יש להחזיקו בחזקת אמת לצורכי השלב הדיוני הנוכחי.